הרגשות האבודים: לאן הם נעלמו?
מיכל סגל||
3
עוד כתבות על מגזין מאמע:
הכירו את הזכויות שמסתתרות באותיות הקטנות
שרונה תגר|
הורים רבים אינם מודעים לזכויות המגיעות להם בעבור ילדיהם. עו"ד שרונה תגר מגלה זכויות שמסתתרות באותיות הקטנות של תקנות ילד נכה במוסד לביטוח לאומי * לגדל ילד נכה בכלל ובישראל בפרט זו לא משימה פשוטה בכלל. הצרכים המיוחדים, ההוצאות הרבות, הקשיים ואטימות המערכת יוצרים קושי רב. (חלק א')
מכתב לכל 'הלוחמות' על הבית
דיתי רוזינר|
עוד רגע ותשעה באב כבר כאן. אנחנו מקווים שהשנה נזכה להיגאל, וסוף סוף תיגמר הגלות החשוכה והאיומה הזאת. בינתיים אנחנו אבלים, מנסים להעביר לילדים גם הקטנים, את המסר של החורבן, את ההרגשה של העצבות, את הצפייה לגאולה. יש ילדים שאותם החורבן מלווה כל השנה, ויש כאלו נשים לוחמות שילדיהם לא ירגישו את החורבן.
קחי לך רגע להרגע
רחלי איתן|
כל הנחלים הולכים לים, וכל מחפשי השקט והשלווה ומרגוע, הולכים אף הם אל הים. והים איננו מלא. לכל אחת מאתנו ללא ספק ישנו זיכרון כלשהו, מהפעם ההיא, שכה סערנו, ונרעשנו, והתמזל מזלנו, ובקרבת מקום היה לו הים כה מנחם ומכיל, עוטף ופשוט נמצא שם. בין אם על מנת לבהות באופק הלא נגמר, או להטיח אבנים במים, או סתם לטמון רגלים בחול ולהאזין להתנפצות הגלים (זכרונות)
קידמה אותם וריחקה אותי!
רחלי איתן||
2
רבות מדברים על כך שהקידמה, וכל מעלותיה ושכלוליה, עשתה עמנו חסד. ורבות דובר על חסרונות שנוצרו, דיברו על כל תרבות האינסטנט, המהירות, הכאן והעכשיו, על כך שעם כל שכלולי התקשורת ואפליקציות ההודעות.. בעצם כל מה שהיה אמור לקרב בין רחוקים, ריחק בין קרובים. למה זה קורה לנו?
את במצב רגיש מדי?
מאמע||
3
מי מאתנו אינו עובר ימים ולילות ארוכים ועצובים ימים שרוכב עליהם צל מכביד של אי שקט ואי ידיעה. מצב רוחנו ירוד ותפקודינו הגופני והאישי לקוי רופאה המשפחה רושם לנו כדורים מסוגים שונים אך אנחנו שואלים את עצמינו, מה יש לנו? מהם הגורמים העומקים לתחושות הסתמיות לכאב והעצב המחלחלים בנו? (בריאות)
הילד אוכל עם הידיים? אוי, אוי ואבוי!
טובה גרינשבאום||
8
נימוסים והליכות הן חלק מהחינוך שלנו ואין הם דברים שוליים. גם אם ישנם חוקים שמרניים, המרד והשובבות אינם בהכרח האלטרנטיבה הנכונה. טובה גרינשבאום בטור דעה מיוחד של סכין ומזלג (חינוך)
האמא צעקה: 'בלי ילדים אין לי חיים'
ע. רואה||
6
"עזוב את בעלי, אני מוותרת, התינוק יחיה!". "גברת, אין לנו הרבה זמן, זה עניין של דקות, אך אנא ממך, תחשבי עוד פעם. "לא אדוני! בלי ילדים, אין לי סיבה לחיות!". "אם לא מלמטה בליטופי, מלמעלה אגדל אותו בתפלותי" (סיפור מהחיים)
בין המיתרים: הפעם תקשיבי קצת לעצמך
חדוה לוי||
1
בין המצרים' יכול גם להיקרא ל'בין המיתרים'. דווקא הימים בהם יש איסור לנגן ולשמוע מוזיקה, הם הזדמנות טובה להקשיב לעצמנו, למיתרי הנפש. האם המיתרים בתוכי מכוונים, האם היצירה המנגנת בלבי מנגנת צלילי אמונה או חוסר בהירות? בטחון או פחד? שאפתנות או תסכול?
היא עזבה קריירה מצליחה במשרד רואי חשבון שהיתה שותפה בכירה בו לטובת שנת שבתון. מהר מאוד היא הפכה למטפלת, ההצלחות נרשמו, אפיקי פרנסה חדשה נראו בשטח ושנת השבתון מתמשכת עד עצם היום הזה כשרוני בן דוד מחזיקה בקליניקה משלה * כשהמעיינות נפתחים, הפרנסה זורמת
ומה במטבח? חזנית לשבת
מאמע||
4
ריקי רויז, מתחזנת בקטע מתפילת שחרית, על רקע ההכנות לשבת. חזנית לשבת - לא רק בישולים אפשר גם לבצע קטעי חזנות רגע לפני שבת (צפו)
רצח בשגגה, למי מאיתנו זה לא קורה? וברצינות, התורה מתייחסת גם למצבי קצה בהם אדם עשה פעולה שהרגה אדם אחר ללא כוונת זדון. ועדיין, למרות שלא התכוון נטל את נשמתו של אדם אחר, עניין שבהכרח יביא לסערת רגשות אצל קרוביו של המת ואולי אפילו רצון לנקום (קטנה בפרשה)
יצאנו לדייט, אב ואני
שולי סגולה|
למה אני לא מרגישה את החסר? את העצב של הגלות, של החורבן? יצאתי לשיחת ברור קצרה עם עצמי על מנת לנבור בנקודת הזמן בה אני אוחזת ולנסות להצית בי את האש שתהיה - בוערת * כשאני, עצמי וחודש אב יוצאים לפגישת ברור דחופה (דעות)
זה משפיע, עובדה!
הרבנית אסתר טולדנו|
יש דברים שלא היינו חולמים עד כמה הם משפיעים עלינו ועל התת מודע שלנו, מבלי שנרגיש בכך. המודעות לכך יש בה סוד לחיזוק נפשנו, ואף הכוונה לבחירת מקום עבודתנו * הבה נגלה מי משפיע על מי, מה משפיע על מי ועד כמה (פרשת שבוע)
משחק הדמעות של האישה
רחלי איתן|
נשים בוכות, זו עובדה שאין עליה עוררין. אך מה יש בבכי הזה שמעורר סערה, ולעתים חשש, ואיך לפעמים החולשה שלנו הופכת לנשק הכי גדול שלנו? * ההבדלים בין נשים לגברים הם רבים, אך אחד מהבדלים החזקים הוא דמעותינו, שבקלות ובמהירות הן זולגות מעיננו (נשים)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ